יום שני, 3 ביוני 2013

heart shaped hopes.


תכשיטים במידות גדולות, הם לא סתם קישוט לגוף אלא השתקפות קטנה של האישיות.
כשבוחרים בתכשיט (או בגד) בולט הוא חייב  להיות אהוב, אחרת זה יראה שיש לכם אמירה כלשהי, אבל אתם לא ממש מאמינים בא.

את הטכשיטים הגדולים שלי עשיתי לבד, כי מי אם לא אני ידע את מה שאני רוצה להגיד על עצמי.
כמובן שכל אחד יכול לפרש כל דבר אחרת, אבל אני עשיתי את שלי, בחרתי שמשהו שהוא "אני" ולא במשהו טרנדי ואופנתי כי כולם בוחרים בו.

אני אוהבת דברים עדינים (תחרה, סאטן), מצד שני מתכות, שרשראות.

בהתחלה הרעיון היה לעשות את כל התשכישיטים בצורת לב, במהלך העשייה נתקלתי בכמה בעיות, וגם הרצון לצאת קצת מהמסגרת ולנסות צורות אחרות הוליד את מה שתראו עכשיו.

אני מאוד אוהבת את התוצאות ואף מתכננת להכין עוד.

כמובן שאני מקבלת הזמנות!



 זה פרפר, אחד האהובים עלי, הוא נסגרמאחורה בקשירה, למרות הקשיחות של הפריטים המטאליים, הבד עצמו (במגע של קטיפה) משדר רכות, נשיות, חופשיות.



פנים התכשיט עשוי מדמוי עור בצבע בורדדו, מעוטר בתחרה בצבע ורוד בהיר (מאוד, מאוד בהיר ועדין), מחובר בחרוזים ונסגר עם סוגר


זה כבר יותרפשוט, צורת לב עם רקע שחור ותחרה אדומה מעוטרים בסרט תחרה שחור. הלב מחובר לשרוך רך ושטוח ונסגר עם סוגר.

גם זה פשוט יחסית, עם זאת זה לב-מחוך שאפר להחליף לו את הקשירה. מחובר לשרשרת מתכת ונסגר עם סוגר.

האם יש לכם תכשיטים במידות גדולות? 

יום ראשון, 2 ביוני 2013

צריכה צבעים.


החלטתי להתפטר.
זאת לא פעם ראשונה שאני מחליטה דבר כזה, אבל הפעם זה סופית.
אני חייבת עבודה שתהלום את כישורי, אני רוצה לעסוק בצפורניים ואת הזמן הפנוי להשקיע בעיצוב וייצור בגדים.

העבודה העכשיו אוכלת לי את הכח, היצירתיות, אני חייבת צבעים, אורות, אנשים.
העבודה המשרדית המונוטונית גורמת לי לרצות לישון ולחלום שהחלומות שלי מתגשמים.


אבל זה לא עובד ככה, כשאני תקועה במשרד עם מלא רכלנים שמידי פעם צועקים "יש לי פיפי!" ומאיימים שישתינו במכנסיים.

*** מצטערת על שגיאת כתיב. 

יום רביעי, 15 במאי 2013

פרחים, פרחים.



התחשק לי משהו פרחוני. בדרך כלל זה בכלל לא הסטייל שלי, במיוחד שהרקע לפרחים הוא לבן או בהיר ולא שחור או בצבע כהה אחר.

בכל מקרה, החלטתי להתנסות קצת בסגנונות וצבעים אחרים, לצאת קצת מקשת הצבעים הכהים שלי ולעשות ניסויים.

להלן התוצאות:

שמלת מיני מחוייטת:

















חצאית בלון פרחונית. זאת פעם ראשונה שתפרתי חצאית בלון. אני יודעת שהיא היתה נראית יותר טוב עם גרביון שקוף וסנדלים עם עקב בינוני, אבל סנדלים כאלה אין לי, ועם הגרביון השחור רציתי להוסיף קצת אפלוליות למראה.


















אני מאוד אוהבת את הפריטים באשר הם, עלי? אולי זה תלוי במצב רוח.
הפרויקט הבא שלי יהיה שמלה בסגנון שנות השישים בצבעי שחור וצהוב.

יום שני, 6 במאי 2013

יום שני המוזר.

שלום! :)

אני אָלַה, בת 28 וגרה בתל אביב.
בעולם הוירטואלי אני קוראת לעצמי קיטי או קיטן.

בכל מקרה, אני עובדת במקום משעמם, אתם יודעים, משרה מלאה כדי לתחזק בית וחתולים.
במקביל אני מנסה להקים עסק משלי, עסק צפורניים.
נורא קשה להקים עסק כשאין מספיק שעות ביממה.
חוץ מזה אני אוהבת לעצב ולתפור בגדים.

אם להיות כנה, אני די עצלנית וזה לא מבחירה, אני חושבת שעומד פה משהו יותר עמוק, כמו חרדה מכשלון או הצלחה.
לא קל להתגבר על עצלנות כמו שזה נשמע.

לשם כך אני צריכה את הבלוג כדי לתדעד את היצירות שלי.