יום שני, 3 ביוני 2013

heart shaped hopes.


תכשיטים במידות גדולות, הם לא סתם קישוט לגוף אלא השתקפות קטנה של האישיות.
כשבוחרים בתכשיט (או בגד) בולט הוא חייב  להיות אהוב, אחרת זה יראה שיש לכם אמירה כלשהי, אבל אתם לא ממש מאמינים בא.

את הטכשיטים הגדולים שלי עשיתי לבד, כי מי אם לא אני ידע את מה שאני רוצה להגיד על עצמי.
כמובן שכל אחד יכול לפרש כל דבר אחרת, אבל אני עשיתי את שלי, בחרתי שמשהו שהוא "אני" ולא במשהו טרנדי ואופנתי כי כולם בוחרים בו.

אני אוהבת דברים עדינים (תחרה, סאטן), מצד שני מתכות, שרשראות.

בהתחלה הרעיון היה לעשות את כל התשכישיטים בצורת לב, במהלך העשייה נתקלתי בכמה בעיות, וגם הרצון לצאת קצת מהמסגרת ולנסות צורות אחרות הוליד את מה שתראו עכשיו.

אני מאוד אוהבת את התוצאות ואף מתכננת להכין עוד.

כמובן שאני מקבלת הזמנות!



 זה פרפר, אחד האהובים עלי, הוא נסגרמאחורה בקשירה, למרות הקשיחות של הפריטים המטאליים, הבד עצמו (במגע של קטיפה) משדר רכות, נשיות, חופשיות.



פנים התכשיט עשוי מדמוי עור בצבע בורדדו, מעוטר בתחרה בצבע ורוד בהיר (מאוד, מאוד בהיר ועדין), מחובר בחרוזים ונסגר עם סוגר


זה כבר יותרפשוט, צורת לב עם רקע שחור ותחרה אדומה מעוטרים בסרט תחרה שחור. הלב מחובר לשרוך רך ושטוח ונסגר עם סוגר.

גם זה פשוט יחסית, עם זאת זה לב-מחוך שאפר להחליף לו את הקשירה. מחובר לשרשרת מתכת ונסגר עם סוגר.

האם יש לכם תכשיטים במידות גדולות? 

יום ראשון, 2 ביוני 2013

צריכה צבעים.


החלטתי להתפטר.
זאת לא פעם ראשונה שאני מחליטה דבר כזה, אבל הפעם זה סופית.
אני חייבת עבודה שתהלום את כישורי, אני רוצה לעסוק בצפורניים ואת הזמן הפנוי להשקיע בעיצוב וייצור בגדים.

העבודה העכשיו אוכלת לי את הכח, היצירתיות, אני חייבת צבעים, אורות, אנשים.
העבודה המשרדית המונוטונית גורמת לי לרצות לישון ולחלום שהחלומות שלי מתגשמים.


אבל זה לא עובד ככה, כשאני תקועה במשרד עם מלא רכלנים שמידי פעם צועקים "יש לי פיפי!" ומאיימים שישתינו במכנסיים.

*** מצטערת על שגיאת כתיב.